אודות האיגוד לפרשנות התלמוד

השיטה: מקבילות פנימיות

ראיית דברי התנאים והאמוראים כמקורות שיש להם קיום עצמאי הקודם לסוגיא שבה הם משוקעים כעת, מחזקת את הצורך לאתר ולהשוות מקבילות לדבריהם מחוץ לסוגיא הנלמדת, כגון ברייתא הבאה גם בתוספתא או במדרשי ההלכה; מימרא הבאה אף בירושלמי; אגדה הבאה בבראשית רבה או בשאר מדרשי האגדה של האמוראים.

העיון במקבילות הללו והתהייה על יחסן ההדדי של המקבילות עשויים להעלות פרשנות של המקור הנידון לפי פשוטו ההיסטורי, לפני שהוסבו עליו המשמעויות והאוקימתות של הסוגיא. ממד חשוב זה של השוואת מרכיבי הסוגיא למקבילותיהם זכה לביסוס ולקידום רב בחיבורו המונומנטלי של ר' אריה ליב יעלין "יפה עינים", שנתחבר לראשונה לשם הכללתו בש"ס וילנא, והוא כולל ציונים ודיונים לירושלמי ולשאר יצירות הספרות התלמודית מחוץ לבבלי עצמו. חיבור זה השפיע רבות גם על חקר התלמוד, בהבלטת חטיבות דברי התנאים (תוספתא ומדרשי הלכה) ושל התלמוד הירושלמי, קרי, הספרות התלמודית של ארץ ישראל, כמקורות שיש לעיין בהם כחלק מן ההתעמקות בסוגיית הבבלי.